להזמנת הרצאות: 050-4227037

החטאים
סרטו העשירי, החדש של אבי נשר איננו מביא עמו הבטחה גדולה. לאחר "סוף העולם שמאלה" ו"פעם הייתי" המצוינים גם מבחינת הסיפור שהם מספרים וגם המשחק המשובח, הפעם – אכזבה.
ספי וננה הן שתי אחיות שגדלו בבית ייקי. אביהן הרופא, הגניקולוג, אדם שהחדיר בהן משמעת שכללה אלימות כדי ש"שמן יתפרסם בעולם", ואימן יבגניה דודינה, שיש לה קיום רק בזכות בעלה.

ספי היא זמרת שסוללת לעצמה את הדרך להצלחה בינלאומית פוגשת בקונצרט בינואר 1977 בברלין מלחין גרמני (אח"כ מתבהר שהוא ממוצא פולני) בשם תומס זלינסקי. אמו מתנפלת עליה ומזהה אותה כבתו של אביה המואשם במעשה רצח בעבר. מסתבר כי סוד אפל אופף את המשפחה. ננה הפרובוקטיבית, המנהלת יחד עם בעלה עיתון שערורייתי מבקשת לחקור את טיבו של הסוד. יחדיו הן מגלות פרטים עד שאביהן מחליט לספר להן את סיפורו. לא ברור לצופה וגם לבנות אם הוא דובר אמת.
סודות היוצאים מארון השלדים של המשפחה אינו רעיון חדש בקולנוע. זה אמור להיות מותח. דרמטי. אבל הסיפור נשאר מאוד מנוכר, המשחק של כל השחקנים פרט לג'וי ריגר, המצליחה לא רק לשיר בצורה מרגשת, גם שאר משחקה עדין, מאופק, ומבטה נתון להבנה שאיננה חד משמעית.

ריגר למדה פיתוח קול ונגינה בפסנתר לכבוד התפקיד. המוסיקה המלווה את הסרט היא שמימית  והיא המצילה את סרט משממון מוחלט. ריגר שרה בהתחלה פיוט מן המאה ה-17 "חשקי חזקי". פסקול הסרט משלב מוסיקה ווקאלית, קלאסית, ליטורגית, אך גם דיסקו ורוקנרול מחתרתי.

ננה, אחותה הבוחרת למרוד באביה הקפדן  (נלי תגר, אפס ביחסי אנוש) היא בוחרת במופגן בהתנהגות ננקונפורמיסטית, אך נכנסת לשבלונת משחק לא אמינה ולא מורכבת. דורון תבורי, המגלם את האב נשמע אפילו פתטי ונלעג בחלק מהסצנות. רפאל סטאצ'וויאק, שחקן גרמני מגלם את תומס ז'לינסקי.

העלילה מבוססת על סיפורה של  אלה מילך –שריף (רעייתו של נועם שריף): אביה עבר חוויות לא פשוטות שהיו סוד עבור בנותיו. אלה שניסתה לפלס את דרכה המוסיקלית בעולם של גברים (כמו ספי), ואחותה הרוקנרולית, שוש אביגל, שניהלה יחד עם בעלה את המגזין הפרובוקטיבי "בול". אלה מילך-שריף פנתה לנשר וסיפרה לו את סיפור משפחתה. אבי נשר לא התלהב לחזור אל מחוזות השואה, למרות שהוא עצמו בן לניצולי שואה. דווקא הסיפור של שתי צעירות המבקשות להתפתח מקצועית בעולם גברי קסם לו יותר. אם כך הוא- מדוע לא דאג להפוך את נושא זה למרכז העלילה? כך לא היה צורך בשילוב הסוד האפל מן העבר, שהוא עיקרו של הסרט.

העלילה מסופרת על רקע המהפך של שנת 1977 ובואו של סאדאת לירושלים. מה משמעות הבחירה דווקא ברקע היסטורי  זה לא ממש ברורה.הסרט דובר עברית, אנגלית, גרמנית, פולנית וצולם בפולין גרמניה ת"א וירושלים.

לדברי אבי נשר הסרט זכה להצלחה גדולה בפסטיבל טורונטו. יתכן, כי קהל לא ישראלי ואולי לא יהודי יגיב אחרת לסרט זה. לי נדמה, כי שבענו ושמענו די, ו"האיך" שבו בחר אבי נשר לספר את הסיפור לא משרת את הנושא. כצופה הרגשתי מרוחקת, לא היה דבר שנגע או ריגש. בנוסף, לא יצאתי עם תובנות כלשהן על יחסים משפחתיים או על סודות ושקרים היוצאים מן הארון. עוד סרט שאפשר לוותר עליו.
חבל.

בימוי ותסריט: אבי נשר

לקבלת הניוזלטר השבועי והמלצות על סרטים חדשים בבתי הקולנוע ועוד- לחצו כאן

לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט
לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט
לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט
לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט
לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט
© כל הזכויות שמורות לענת שפרן אור - הרצאות קולנוע שנוגעות בחיים
לייבסיטי - בניית אתרים