להזמנת הרצאות: 050-4227037

מלחמת 90 הדקות
הסרט מבוסס על ספרו של איתי מאירסון שיצא ב2008.
הרעיון לספר, על פי מאירסון, עלה תוך כדי ויכוח שהשתתף בו, על הזכות לשחק במגרש כדורגל השכונתי כששתי קבוצות רצו להשתמש בו בעת ובעונה אחת. הוויכוח הוכרע במשחק קצר בין שתי הקבוצות כשזו שהפסידה ויתרה ועזבה את המקום תוך קבלת הדין וללא ויכוח. הספר החל כניסוי בכתיבה, במהלכו ניסה מאירסון לראות לאיזה מרחק יצליח לקחת את הרעיון המופרך לכאורה של משחק כדורגל מכריע בין ישראל לרשות הפלשתינית, המנצח ישאר כאן. המפסיד- יעזוב. הרעיון התגבש לספר הגיוני הכתוב בהומור ולא נשאר כקוריוז תלוש בלבד.

כך גם הסרט: מלווה באירוניה ובאמירות המתמצות לתוכן את מהות הסכסוך, את האמונות המאשימות של כל צד כלפי השני, את "הצדק" משני עברי המתרס.
מר מולר, מאמן גרמני נבחר לאמן את הנבחרת הישראלית שכן מדובר במשחק גורלי שיקבע את עתידו של העם היהודי- בחירה בעלת משמעות אירונית, כמובן.  יו"ר ההתאחדות לוקח את שחקני הקבוצה לאתרים של המורשת ההיסטורית: הכותל, יד ושם, כשמוטו שלו הוא "עם ישראל חי". המאמן הנלווה לסיורים אלו, מבין את "גודל המשא"- המשחק הוא אירוע היסטורי כשלעצמו- מעין  "קאמפ דיוויד של הכדורגל" ולכן גם פורש.

ישנם חילוקי דעות קשים באשר לשופט, ישראל דוחה את מי שנחשב בעיניה אנטישמי, או לא אוהד ישראל לפחות. בודקים בציציות של חיי משפחתו של השופט. הרשות הפלשתינית פוסלת שופט שבתו חיה זמן מה בקיבוץ.
אחת האימהות של אחד השחקנים מוחה נגד השתתפות בנה במשחק שמקומו בזירה הפוליטית ומתקיימת הפגנה של אימהות מודאגות (אסוציאציה לארגון 4 אימהות לאחר מלחמת לבנון).

בעיה נוספת שאמורה לפוצץ את קיומו של המשחק היא השתתפותו של שחקן ערבי ישראלי בנבחרת הישראלית. מנסים לגנוב אותו לקבוצת הנבחרים של הרשות הפלשתינית והפתרון לבעיה- אומר אמירה נוספת נוקבת לגבי האופן שבו ישראל בוחרת להתמודד עם הסכסוך.
בערוץ הטלוויזיה בתוכניות ספורט פרשנים מנתחים ודנים במשמעויות של כל היבט הנוגע למשחק. והסאטירה ברורה.

איפ"א הוא הגורם המתווך שמנסה לגשר על הפערים הגדולים כדי שהמשחק אכן יתקיים. נקבע כי המשחק יתקיים בלירייה, פורטוגל, ואנו מקבלים גם את נקודת המבט של הפורטוגלים שמבינים מעט בנושא הסכסוך.

משה איבגי מגלם את יו"ר התאחדות הכדורגל, ומכיוון שהסרט היה מתוכנן לעלות לאקרנים כאשר הפרשה לגבי הטרדתו המינית התפרסמה, הפצת הסרט עוכבה עד שהובן שמדובר בתהליך ארוך שלא ניתן לדחותו יותר.
הסרט מוצג כסרט דוקומנטרי שבו המצלמה עוקבת אחר כל הנפשות הנוגעות בקיומו או אי קיומו של המשחק.
רעיון מעולה. מציף את הנושא במורכבותו בדרך מתוחכמת. לא ברור לי בדיוק מה חסר בסרט כדי להפוך אותו למעולה. הסרט מתאים גם למי שרחוק שנות אור מהתעסקות יומיומית בקיום המורכב שלנו כאן בארץ השסועה הזאת. מומלץ לראות ולא רק בשל עידוד הקולנוע הישראלי.

במאי: אייל חלפון
הפקה: ישראלית גרמנית

לקבלת המלצות על סרטים חדשים בבתי הקולנוע ועודלחצו כאן
לרכישת הספר : חוויה מהסרטים- לפגוש את עצמך בקולנוע - לחצו כאן
לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט
לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט
לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט
לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט
לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט
© כל הזכויות שמורות לענת שפרן אור - הרצאות קולנוע שנוגעות בחיים
לייבסיטי - בניית אתרים