להזמנת הרצאות: 050-4227037

"סטודיו פרג' הוא סטודיו לצילום וחנות צילום, מן הוותיקים והמפורסמים בישראל. הסטודיו, שנקרא "פוטו פרג'", הוקם על ידי האחים סמי פרג' ופרי פרג' בשנת  1955 בפתח תקווה לאחר שעלו מבגדד, עירק.
בשנת 1968 פתחו האחים חנות לצילום ברחוב בבן יהודה, תל אביב. בהמשך רכשו האחים פרג' את בית הקולנוע "ארמון דוד" שבפינת הרחובותדיזנגוף אלרוזורוב והקימו במקומו את הסטודיו לצילום. הסטודיו הפך לאחד העסקים המפורסמים בשנות ה-70 וה-80: אנשי ציבור נהגו להצטלם בסטודיו, כמו גם זוגות ערב חתונתם או אירוסיהם. הסטודיו היה הראשון בישראל שהציע פיתוח והדפסה מהירים (במסגרת הטכנולוגיה שהייתה באותה עת), תחילה מהיום למחר, ומאוחר יותר פיתוח והדפסה בו ביום. "מהיום להיום" הפך למטבע לשון בשפה הישראלית ומזוהה עם פרג' עד היום.
בשנת 1978 נפרדו האחים פרג', וכל אחד מהאחים פנה לעסוק בתחום הצילום באופן עצמאי"
 
זהו ציטוט מדויק מתוך ויקיפדיה אודות סטודיו פרג'. אולם, הסרט הדוקומנטרי שביים קובי פרג', השחקן לוקח את המילים הלקוניות הללו, והופך אותן לספור אנושי, מרגש, אוניברסלי.

חמישה אחים וחמש אחיות עלו מבגדד וחיו במעברה ליד פתח תקווה. פרג' הבן הבכור החל לצלם עוד בבגדד כשהיה בן 14. הוא היה אב המשפחה לאחיו ואחיותיו. הוא המוביל, שעל פיו יישק דבר. בתחילה, נפתחה חנות צילום בפ"ת ע"י סמי ופרג' האחים, ובהמשך החנות ברח' בן יהודה בת"א. נקודת המפנה הייתה הקמת בית פרג' בדיזינגוף פינת ארלוזורוב והפיכתו למעצמה של צילום שהעסיקה 65 עובדים.

דווקא כאשר ההצלחה מגיעה לשיאה, מחלוקת בין האחים לפרג' לגבי האופן שבו יש לנהל את העסק המשפחתי גורמת לנתק בשנת 81 הנמשכת עד היום.
לפני 6 שנים קובי פרג' מצליח להגיע אל דודו, ולנהל אתו שיחות כדי להבין את מקור הסכסוך ומתוך רצון לסיימו."זה התחיל מחלום האיבי שכולם יתחבקו ויפלו זה לזרועותיו של זה. אבל האמת היא אחרת" אומר קובי האחיין, הבמאי.

פרג' היה איש חזון. הוא היה הראשון שהביא את הצילום בצבע לארץ, ואח"כ את המהפכה של צילום "מהיום להיום", הסמל של החברה. בנוסף, קיים אינסוף תערוכות שזכו להכרה בארץ ובעולם.
משמעות שמו הפרטי פרג' היא "גאולה". (פרג' אינו שם המשפחה כפי שרבים נוטים לחשוב). האחים המסוכסכים רואים דווקא את האירוניה הנסתרת במשמעות השם.


זהו סרט על הצלחה וחזון, אך גם על חוסר היכולת לסלוח ולמחול. על סכסוך משפחתי המצוי כך או אחרת במשפחות רבות.  למתבונן מן הצד, נראה הסכסוך מיותר וסתמי.

בהקרנת טרום בכורה בה השתתפתי פרג' פרי נכח ודיבר. הוא עדיין לא סלח לחמשת אחיו. התיקון שנעשה בעקבות העשייה של הסרט היה רלבנטי רק לדור השני של המשפחה.

קובי פרג' הבמאי אמר: "הסרט הזה הוא לא בחירה. הסרט היה חייב להוציא את הספור הזה מהנשמה. לא הייתה נקודת שבר. אלא כוח מניע חזק. אולי, בגיל שאתה מחפש משמעות.... זהו אפוס של חמישה אחים ומשפחותיהם. יריעה רחבה של 500 סלילים של ארכיון שתומצתו ל-77 דקות"
הוא מוסיף ואומר לקהל הנרגש, כי שמע בילדותו ובצעירותו כי הוא "עקשן כמו הדוד", "אתה לא יודע איזו משפחה זו היתה" אמרה לו אמו שוב ושוב.

נגשתי לפרג' פרי שהרגיש כמלך לאחר ההקרנה, ואמרתי לו: "הסרט נועד כדי שתסלח. ציטטתי בפניו את המשפט "אגו לא משמין לכן מותר לבלוע אותו" הוא חייך אלי חיוך רחב ואמר: "אני מקשיב".

נגשתי לקובי פרג' (שהיה תלמיד  שלי ב-5 יחידות ספרות בשנת 1996-7). התלמיד השובב שהכרתי כשהיה בן 17 הפך לגבר רגיש ואינטליגנטי.  ראשית, החמאתי. אחר כך הצגתי את עצמי. (הופתעתי. הוא זכר לטובה....)

והעיקר: אין ספק, הסרט ירגש וייגע בלבבות רבים.
גאה בך קובי פרג'.

 

לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט
לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט
לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט
לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט
לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט
© כל הזכויות שמורות לענת שפרן אור - הרצאות קולנוע שנוגעות בחיים
לייבסיטי - בניית אתרים